Blog

מסעדה

מרבית הפרויקטים שאני מעצב, הם בתים ודירות במגזר הפרטי, אך אני מקפיד כל שנה לעשות כמה פרוייקטים מהמגזר העסקי, זה מאתגר אותי כמעצב, מכניס קצת פלפל לסטודיו שלי ומחייה אותו, כמו למשל המסעדה הזו שעיצבתי, שעל העיצוב שלה גם זכיתי בפרס "מעצב הפנים המבטיח" בשנת 2017.

פסל הבודהה, שבעקבותיו התחיל המסע שלי במסעדה הזו. בתוך כל הצמחיה העשירה שמשתרעת על הקיר, החלטתי להציב פסל ענקי של בודהה מעל הבר ובמרכזו (כזה אני משוגע). פסל הבודהה היה מסע, מסע של חיפושים, למידה והבנה. הבנה שיש לנו את האפשרות להוציא את החזון למציאות. מכיוון שרציתי את הבודהה במקום כל כך מרכזי, ומעל הבר היכן שמתרכזת כל האנרגיה, האווירה ועיקר העבודה, נוצרה בעייתיות. ממה אני מכין פסל כל כך גדול? ואיך אני מציב אותו מעל ראשיהם של אנשים? ככה נוצרה היצירה הזו. גיליתי אנשי מקצוע מעולים שממשו את היצירה שלי בדיוק כפי שדמיינתי. פסל ענקי מקלקר. נכון שלא הייתם מאמינים ? אז תאמינו בעצמכם, כי אנשים פנטזיונרים עושים דברים פנטסטיים 😉 (מתוך דבריו של שמעון פרס ז״ל).

בעקבות הפנטזיה, היצירה ותהליך ההגשמה בתוך כל הג’ונגל האסייתי טרופי הזה, נכנסו אלמנטים נוספים במסעדה איתם הייתי צריך להתמודד ולהוכיח שאין גבול ליכולת אם רק רוצים. אז רציתי ליצור פרטיות במסעדה, שהייתה חלק מנוף הקניון הומה האדם, ולשלב יער שקט ויצרתי, טיפות אורגניות מבודדות המעניקות תחושת פרטיות ואינטימיות. מקום שנוח להביט בו בעיניים ולדבר אל הלב. כן, זהו המקום אותו ציינתי בהתחלה, הומה האדם בחזית הקניון. אותן טיפות אורגניות, אשר מעניקות תחושת פרטיות ומבודדות מקבלות פתאום משמעות אדירה גם בנק׳ הזמן הזו בחיינו. שילוב היצירה והרעיון תוך קריאת הצריכים ויצירת הפרטיות, הם שהביאו למיצוי הקרקע, המקום ותחושת הפרטיות. כך נוצרה טיפה אורגנית ייחודית ועל זמנית.

0 הסל שלי
ווישליסט